הורות

איך תחשבו מחוץ לקופסא ותרוויחו הרבה יותר?

 

 

 

הכותבת היא ריטה רושל, בעלים ומנהלת "גן הדרים" בנתניה, גננת מוסמכת בכירה, מדריכת קבוצות הורים ומשפחות, סופרת ומחברת ספר ילדים ״צחצוח בלי ויכוח״

 

"הוא לא אוסף את המשחקים שלו…הוא משחק ומשאיר…אין מקום לדרוך בסלון… שום דבר לא עובד…" –יושבת מולי אמא עם מבט עצוב, אני מרגישה שהיא באמת חסרת אונים, ניסתה הכל וכבר אין לה כלים. היא מספרת שהילד משחק, מפזר ולא אכפת לו מה קורה אחרי זה. פשוט הולך למשחק אחר. היא משתפת שכבר ניסתה אפילו לאיים עליו בכך שתזרוק את כל המשחקים, תתרום לילדים אחרים. לא אכפת לו ולה זה חשוב.

 

"ומה קורה אחרי כל ה"איומים"? – שאלתי. "מתי הוא בא לאסוף?"

"הוא בא? הוא לא בא, נראה לך? אני אוספת בסוף. כמה אני יכולה לבקש. אני פשוט אוספת, יותר קל לי…"

 

האמת? התבלבלתי! זה יותר קל לאסוף במקומו? אז למה להתעקש? זה כל כך חשוב? אז איך אפשר לוותר? מאיימת? סימן שאין כבר דרך אחרת, אבל גם זה לא עובד. מה עושים?

 

בדומה לאמא הזו, ישנם עוד הרבה הורים שערך האחריות חשוב להם. כן, איסוף משחקים היא אחריות! מגיל קטן הילדים צריכים לדעת ולהבין אחריות מהי, במידה וזהו הערך החשוב גם להורים שלו, כמובן. נכון, ישנם עוד תחומי אחריות רבים בחיים, אך כדי להגיע אליהם ולהיות בן אדם אחראי בעתיד, הוא צריך להתחיל ממשהו… והמשהו הזה בהחלט יכול להיות איסוף משחקים יומיומי.

 

ראשית, בואו נבין מה הסיבות של הזאטוט לא לרצות באיסוף המשחקים?

  • כשהוא מתחיל לשחק ומוציא את המשחקים שהוא רוצה, הוא לא באמת חושב מה יקרה אחר כך. הוא לא מסוגל, בגיל הרך, "לתכנן את העתיד" ולזכור תמיד שבסוף יצטרך לאסוף. הוא פשוט מוציא ונהנה מהרגע. חמוד, לא?

 

  • כשהוא משחק, הוא מרוכז אך ורק בהנאה רגעית זו של המשחק. הוא נהנה פה ועכשיו ולכן לעיתים הוא לא שם לב כמה ובשביל מה הוא מוציא, פותח קופסאות והופך. ילד…מה לעשות?

 

  • בסופו של דבר המשחק מסתיים (או פשוט נמאס לו). מה הכי הגיוני לעשות? נכון!!! לקום וללכת!!!

 

  • איסוף משחקים מביא עמו מעבר למשהו אחר, לפעילות אחרת. יש ילדים שמתקשים במעברים, דוחים אותם, לא רוצים אותם.

 

  • לא נשכח שמדובר בילדים בגיל המרד שלהם…הרי לא רק בסיטואציה כזו הם אומרים "לא רוצה". גיל ההתבגרות, אוקיי? מזמן כבר לא רק בגיל 12…

 

מספיק תירוצים יש לו שלא יסדר, נכון?  אבל זה לא אומר שאנחנו נתחשב בכל אלה ונגיד : "טוב, אני אאסוף. לך תנוח, מתוקי…" הרי אמרנו שאנחנו רוצים לחנך לאחריות, סדר, שמירה על רכוש וכל אחד יוסיף לרשימה את מה שחשוב לו במיוחד.

 

כדי לכבד את רצונו, הבעותיו ודעותיו מחד ועדיין לגרום לו לסדר אחריו, מאידך, אני מציעה לפתוח מעט את הראש, לעזוב את המשפטים, כמו "כמה אפשר להגיד לך?", "אם לא תאסוף, לא תצא לגינה", "אני אזרוק את כל המשחקים שלך לפח כי אתה לא באמת צריך אותם", ולהיות הורים סמכותיים, יצירתיים ומכבדים:

 

  • ראשית, לא לוותר. זה חשוב לא רק לנו, זה קודם כל חשוב להם (רק שהם עדיין לא מסוגלים להסכים עם זה) !

 

  • כדאי להכין את הילד מראש ולהזכיר לו לפני תחילת המשחק, כמו: "אני רואה שאתה מתחיל לשחק. איזה יופי, אני בטוחה שתהנה. כשתסיים את המשחק ותאסוף, תוכל לצפות בטלוויזיה אם תרצה…", למשל.

 

  • ככה בין השורות הצלחנו להכניס את הסוף להתחלה…

 

  • בזמן המשחק, אם אנחנו רואים שיותר ויותר משחקים "יוצאים" מהארון, זה הזמן להגיד לילד "חבל שאתה מוציא כל כך הרבה משחקים בבת אחת, יהיה לך קשה לאסוף את הכל…"

 

כשמגיע הרגע והילד מסרב לאסוף אחריו, הכי חשוב זה להישאר אדיבים, נחמדים ומחייכים:) . פה מומלץ מאוד להפעיל את היצירתיות במלוא כוחה:

"בוא נראה אם תצליח לאסוף עד שאני אתלה כביסה…"

"אוי אוי אוי, איזה בלאגן!!!! אני בטוחה שתסדר את זה עד שאני אתלבש. כשתסיים, מיד נצא לגינה…"

"תגיד לי, אתה חושב שתצליח למיין את כל זה? הפאזלים לקופסא, המכוניות למוסך…כן? בוא נראה…" או לפי צבע הקוביות, בגדי הבובות, צבע המכוניות…

"אתה יודע, כשהייתי קטנה, תמיד אספתי את המשחקים שלי ושרתי…אתה חושב שגם לך זה יכול להיות כיף?"

"אתה רוצה שאדליק לך טייפ עם הדיסק שאתה אוהב? גם כשאני שוטפת כלים, אני אוהבת לשמוע מוזיקה ברקע…"

"אפשר לעזור לך קצת? אני גם רוצה…" ולא " בוא תעזור לי לאסוף!"

 

על מנת שכל התהליך יתלווה ברוגע ושליטה מלאה, רצוי שלילד תהיה ידועה התוצאה של האי איסוף, תוצאה הגיונית: אם אחרי האיסוף אתם מתכננים לצאת לגינה, אז הגינה תהיה מבוטלת! אם אתם מאחרים למסיבה של חבר, הילד ישלם את המחיר של האיחור ויפסיד את הליצן…

 

תאפשרו לפעמים לא לאסוף מיד אלא מאוחר יותר.  "כשנחזור מגן השעשועים, אז תאסוף…" אין בעיה עם זה בהנחה שזה אכן יתבצע; ולא תהיה שום תכנית טלוויזיה או משחק חדש עד שהמשחקים יהיו אסופים- "כמו שסיכמנו". כלומר, כן ניתן לזרום איתו בכיף, רק חשוב להקפיד על ביצוע המשימה בסופו של דבר.

 

 

הורה סמכותי הוא הורה מכבד, מתחשב, אך מקפיד על גבולות ברורים וחד משמעיים. לא משנה באיזו דרך תבחרו לפעול, העיקר שתהיה יצירתית ומכבדת. כי אחרת מה נקבל? ילד עוין, מורד ולוחם.

 

שיהיה בהצלחה: להם – באיסוף ולכם – בעידוד ומתן מחמאות בעקבות האיסוף.

 

3 תגובות

לחץ כאן להוספת תגובה

אודות המחבר

ריטה רושל

ריטה רושל, נשואה ואמא ל-3 ילדים, כל יום בחיי לומדת ונהנית בזכותם. גננת במקצועי, מה שאומר שאני אמא שנייה לעוד 24 אוצרות שגם מהם אני לומדת כל כך הרבה. בשעות הפנאי הנדירות שלי, אני משקיעה בכתיבה על המסע האישי שלי כאמא, גננת ומנחת הורים בגישת אדלר.
roshalrita@gmail.com

שינוי גודל גופנים
ניגודיות