הורות

גמישות הורית | ריטה רושל

הכותבת היא ריטה רושל, בעלים ומנהלת "גן הדרים" בנתניה, גננת מוסמכת בכירה, מדריכת הורים ומשפחות בגישת אדלר, סופרת ומחברת ספר ילדים ״צחצוח בלי ויכוח״

 

"מחשב מסלול מחדש"- צמד המילים שמרעיד את גופי בכבישים. זה מבלבל אותי, זה גורם לי להילחץ וזה לא בשליטתי. שילוב של שלושה דברים אלו לא בא לי טוב. "מה אתה מחשב מחדש? תהיה מועיל ותתאים את עצמך אליי

ולא להיפך!"- בא לי לצעוק לקול המדבר מהווייז.  כן, לחשב מסלול מחדש לא קל לי. גם לא בהורות שלי.

 

אני עושה עבודה לא פשוטה עם עצמי וכל פעם מחדש מבינה יותר ויותר עד כמה עמוק יושבת בנו הילדות שלנו וכל התרחשויותיה. מכירים את זה שיש לכם סדר מסוים של הדברים בראש ופתאום מישהו מנסה לשנות לכם?

 

 

 

ראו דוגמא: ביום שני האחרון הוצאתי את אגם (3) מהגן ראשונה והיו ברשותנו 45 דקות עד סיום לימודיה של ליה (8 אוטוטו), שאותה היינו אמורות לאסוף ביחד. יצאתי מהעבודה עם סדר דברים מאוד ברור בראש: אני מוציאה

 

אותה מהגן, אנחנו באות לעבודה שלי, היא עושה פיפי, אני מחממת לה אוכל, היא בינתיים שוטפת ידיים, היא אוכלת, אנחנו הולכות להביא את ליה. עד הסעיף השני ברשימה שלי הכל התנהל כשורה: הוצאתי אותה מהגן… ואז,

 

בהפתעה:  "אמא, בואי נלך לפארק". בום! חישוב המסלול מחדש התחיל להתגלגל בראש ואני הרגשתי שוב מבולבלת: "איך לפארק עכשיו? את צריכה לאכול…" עמד לי על קצה הלשון אבל התאפקתי. העבודה הלא פשוטה נתנה

 

את אותותיה וחשבתי אלפית שניה. "מה יקרה באמת? אז היא תתאפק לפיפי, ובמקרה הכי גרוע תבקש לעשות, אז היא תהיה קצת רעבה ותאכל בעוד שעה? מה יקרה אם באמת נלך לפארק?" ולא תאמינו מה קרה פתאום?!

אמרתי לאגם "בואי!"

 

 

 

זה היה כיף אמיתי! כמה אגם השתוללה, טיפסה וצחקה, כמה היא נהנתה מכך שהיינו לבד וכמה אני שמחתי שלמדתי להיות קצת פחות מסודרת ולא להתנהל לפי שלבי הפעלה מתוכננים מראש.

נכון שהסדר והשליטה והיכולת לשלב ביניהם, עוזרים לנו המון בחיים בתחומים השונים, כגון עבודה, ניהול הבית, לימודים ועוד. גם בהורות. אבל לא בפנאטיות!

 

כשאני רואה אמא ששולחת את הבן שלה להיפרד מבנות הצוות בנשיקה וחיבוק והוא נבוך ומסתתר מאחורי הרגל שלה, והיא שולחת והוא מסתתר, והיא לוחצת  והוא נבוך, והיא מנסה בכוח להשליט כאן משהו (ככל הנראה את

הנימוסין) ובסוף מתעצבנת ומסיימת במשפט " טוב, איך שבא לך, רק שתדע שזה לא יפה!"- לאותה אמא בא לי לצעוק "היי, שחררי! את לא שולטת בו! לא בא לו!"

 

וכשאני שומעת שאמהות קובעות לעצמן מפגש ומיידעות את הילדות "היום היא תבוא אליך ותשחקו ביחד! איזה כיף, תראי לה את המשחקים החדשים שלך!"- גם להן בא לי לצעוק :" היי היי, תשאלו אותן לפחות אם בא להן לשחק

ביחד? גם בזה אתן שולטות? עם מי תשחקנה?"

 

 

 

 

המקרה שלי עם אגם קצת שונה מהדוגמאות שנתתי לעיל, אבל חד משמעית, ניסיתי להשליט כאן את מה שנוח ומתאים לי ולמרות שהיה לי זמן פנוי איתה, לרגע לא חשבתי לשאול מה היא רוצה לעשות ?! לשמחתי,

הפספוסה האהובה הזאת לימדה אותי שיעור חשוב ואותו אני לוקחת להמשך. מותר לנו לפעמים לשחרר, להקשיב דווקא להם, לשאול דווקא אותם מה מתחשק להם לעשות ולא תמיד זה נכון לבוא עם דף הוראות מפורט

וסדר של דברים. לפעמים דווקא הנכון הוא להפוך את הסדר ו"לזרום" איתם. כשזה מתאפשר, כשיש קצת זמן פנוי- אפשר, בהחלט אפשר לחשב מסלול מחדש.

 

אני כרגע לומדת. האמת, כל חיי ההורות שלי אני לומדת משהו אחר. הפעם החלטתי לנסות לעשות קסם- הוא כולל שילוב מיוחד של היכולת להיות מסודרת, מתוכננת ויעילה והיכולת לוותר, לזרום ולהיות ספונטנית יותר,

בלי שהשנייה תפגע בראשונה. אני חושבת שהראשונים שייהנו וירוויחו מהקסם הזה יהיו הילדים שלי וכמובן שגם אני על הדרך.

 

אז תודו שלהתנהל לפי סדר של מישהו אחר זה לא קל?!

הוסף תגובה

לחץ כאן להוספת תגובה

אודות המחבר

ריטה רושל

ריטה רושל, נשואה ואמא ל-3 ילדים, כל יום בחיי לומדת ונהנית בזכותם. גננת במקצועי, מה שאומר שאני אמא שנייה לעוד 24 אוצרות שגם מהם אני לומדת כל כך הרבה. בשעות הפנאי הנדירות שלי, אני משקיעה בכתיבה על המסע האישי שלי כאמא, גננת ומנחת הורים בגישת אדלר.
roshalrita@gmail.com

שינוי גודל גופנים
ניגודיות