הורות

מעבר דירה עם ילדים| ריטה רושל

 

הכותבת היא ריטה רושל, בעלים ומנהלת "גן הדרים" בנתניה, גננת מוסמכת בכירה, מדריכת  הורים ומשפחות בגישת אדלר, סופרת ומחברת ספר ילדים ״צחצוח בלי ויכוח״

 

 

"אמא, תגידי, בבית החדש אוכל לקשט את הקירות? ותגידי… איך יעבירו את המיטה שלי? איזו התרגשות זה לעבור בית! אמאאאא, אפשר לעבור כבר היום? יש פארק ליד הבית? נוכל ללכת כל יום? כמה עצוב זה להיפרד מהבית הישן… אני כבר לא יכול לחכות…"

 

כן, אז אנחנו עוברים דירה. המשפטים הכתובים למעלה הם אלה שנשמעים בממוצע חמישים פעם בחמש דקות בגרסאות שונות ובתוספת של עוד מאה משפטים דומים. הם מתרגשים לקראת המעבר. הם שמחים, הם גם עצובים: הם מתכננים, מדמיינים ומפנטזים על הדברים שיהיו, משרטטים את החדרים שלהם ומה יעמוד איפה, הם חושבים על הפרטים הקטנים ביותר, כמו למשל, הבאת כלב לבית החדש. פרט קטן ושולי לגמרי, כולה כלב! התפשרנו על העברת הדג הקיים אצלנו לדירה החדשה. לא כלב.

 

 

מעבר דירה הוא שינוי משמעותי עבור כל המשפחה. בכל דירה נשארים זכרונות, חוויות, אירועים. אצלנו, למשל, כל אחד מילדי הבית נולד בדירה אחרת. עכשיו אני קצת חוששת לעבור לבית חדש… באחת השיחות שלי עם הילדים שוחחנו על החוויות שחווינו בבית הזה שלנו, כמשפחה וכפרטים. הם העלו דברים מדהימים: בבית הזה נולדה אגם, בבית הזה ליה התחילה ללמוד בבית ספר, גיא חגג בר מצווה. נזכרנו בטיולים שלנו אליהם יצאנו מהבית שלנו ואליו חזרנו. נזכרנו בריבים שהיו בבית הזה ובפיוסים גם. מנינו את החפצים החדשים שקנינו לבית הזה. לשיחה הזו הייתה משמעות ענקית עבור כל אחד מאיתנו. מעבר להתרגשות לקראת משהו חדש, יש משמעות גם לפרידה ממשהו שהיה חלק בלתי נפרד מאיתנו במשך שנים. 

 

 

המעבר לבית חדש חודר עמוק לשגרת היום ומערער אותה. השלב הזה, בו הבית על ארגזים שתופסים שלושת רבעי מהסלון, הארונות כמעט ריקים וחמישים אחוז מהדברים שאתה צריך כבר ארוזים, השלב הזה לא פשוט. חשוב להסביר לילדים שעל הארגזים שכתוב עליהם "שביר" אסור לשבת. זה גם השלב בו אתה מגלה כמה דברים שבירים יש לך בבית!!!

 

 

 

אחד הדברים החשובים במעבר דירה הוא שיתוף הילדים, בהתאם לגיל וליכולת ההבנה שלהם. להראות להם את הבית החדש או לפחות את הבניין, את השכונה, את הכניסה לבניין, מה שמתאפשר. מומלץ לקחת אותם לחנות לבחור את הריהוט החדש, במידה וצריך לבחור אותו. זה המקום להתייעצות, הבעת דעה כי הבית הוא משותף! גם הם חשובים בחלק מההחלטות והאפשור מהצד שלנו עשוי להקל בצורה משמעותית על המעבר. אבל עלול גם להקשות על ההמתנה. אצלנו, בבית הריק עם מלא ארגזים, מתנוסס לוח ייאוש ענק בו הם מוחקים ימים שחולפים. כל יום אנחנו עוברים את הסאגה של "איך הזמן עובר לאט! למה הזמן לא זז? אוף, עוד מלא זמן…." אוי, לו היו רק יודעים כמה מהר הזמן טס!!!"

 

 

 

 

 

אלמנט ההתלהבות לא פחות חשוב. תפסתי את עצמי מתלהבת יתר על המידה מכל דבר שקורה בימים אלו. המקרר החדש שאנחנו הולכים לקבל הפך להיות מרכז הבית, המצאנו עליו שירים, ריקודים ודקלומים! לא התלהבנו ככה מזמן, אולי מאז ההצלחות של אגם בגמילה! בחנות בה ליה בחרה חדר חדש, ביצענו ביחד מופע מחול מהפנט עם מחיאות כפיים וגלגולי ידיים והזזת כתפיים: כי זה מאוד מלהיב לקבל חדר חדש! זה גם מאוד מלהיב לשמוע אותם מדברים ביניהם על המעבר: שמעתי את ליה שואלת את גיא אם לדעתו היא צריכה לוכד חלומות בבית החדש?! לשאלתו למה היא צריכה את זה השיבה שאולי יבואו אליה חלומות רעים בחדר לא מוכר…

 

אז, כן. יש הרבה מקום גם לפחדים, חששות, דאגות. זה שינוי לכל דבר וכטבעו של כל שינוי, מעבר לבית חדש עלול להיות מלווה ברגשות פחות נעימים, יותר מתסיסים ופחות מוכרים. חשוב להקשיב לילדים, לתת להם לכעוס על האי וודאות, לא לאהוב את המצב ואולי אפילו פתאום להישאר בבית הישן, המוכר והאהוב. כתוצאה מויכוח קטן שהיה בינינו, ליה החלה לבעוט בארגזים ולצעוק "לא בא לי לעבור מכאן! " הכלתי וכיבדתי אותה. אמרתי לה שגם אני לפעמים מרגישה ככה. כיבדתי ואהבתי את הבחירה שלה גם לא לבעוט בארגזים שכתוב עליהם "שביר"…

 

 

מפה לשם, כעת אנחנו עומדים על סיומה של תקופה מהממת שהסתכמה בכ-40 ארגזים שתופסים את כל החלל בערך.  מנגנון ההגנה הפרטי שלי מעיר אותי כל לילה ומכריח לספור אותם שוב ושוב, כאילו מישהו עלול להתגנב הביתה ולהעלים ארגז או שניים. הכי חשוב שזה לא יהיה ארגז שכתוב עליו "נעליים ריטה"…

 

בין השאר, אני רואה במעבר דירה הזדמנות להתקרב, ליצור אווירה של הביחד, להכיר עוד קצת את ראש של הילדים שלי, לנסות להבין איך הם מתמודדים עם שינויים ועל הדרך להיות דוגמה אישית (בניסיון מתמיד להיות הדוגמה הטובה ביותר!). מעבר דירה זה לא רק קיפול, הובלה ופירוק: זה תהליך שעשוי להיות מגבש מאוד עבור הילדים ואפילו לחזק את הקשר. אני על זה…

 

 

 

2 תגובות

לחץ כאן להוספת תגובה

אודות המחבר

ריטה רושל

ריטה רושל

ריטה רושל, נשואה ואמא ל-3 ילדים, כל יום בחיי לומדת ונהנית בזכותם. גננת במקצועי, מה שאומר שאני אמא שנייה לעוד 24 אוצרות שגם מהם אני לומדת כל כך הרבה. בשעות הפנאי הנדירות שלי, אני משקיעה בכתיבה על המסע האישי שלי כאמא, גננת ומנחת הורים בגישת אדלר.
roshalrita@gmail.com

שינוי גודל גופנים
ניגודיות