הורות

10 דברים שלא אומרים לילדים | ריטה רושל

 

 

 

הכותבת היא ריטה רושל, בעלים ומנהלת "גן הדרים" בנתניה, גננת מוסמכת בכירה, מדריכת הורים ומשפחות בגישת אדלר, סופרת ומחברת ספר ילדים ״צחצוח בלי ויכוח״

 

"אין לי כוח אליך!" היא אמרה לילדה שלה. "פשוט אין לי כוח לשמוע אותך, די כבר!"- היא חזרה והדגישה. עייפה, טרודה, עבר עליך יום קשה בעבודה? הכל בסדר. לכולנו זה קורה וזה רק מראה כמה אנושיים אנחנו. אבל היי? אמא לא יכולה להגיד דבר כזה לבת שלה! אפשר ואף רצוי לשתף בזה שאת עייפה ולהסתפק ב- "אני עייפה היום, את יכולה בבקשה לדבר בשקט?", "אני כל כך עייפה היום, אין לי כוח אפילו לנהל שיחה…" או כל משפט אחר שמשתף ברגש ולא מוציא את הילדה כמטרד עיקרי כרגע.

 

אני לא שופטת. אני יודעת כמה העייפות גורמת לנו לפעמים להיות לא מה שבאמת היינו רוצים להיות. אני גם אמא ואני גם בן אדם. למרות הכל, אני מציעה להרחיב את תשומת הלב שלנו למילים ומסרים שאנחנו מפנים כלפי ילדינו ולתת דין וחשבון עצמיים בנושא.

 

אספתי עבורכם 10 דברים שלא מומלץ… לא, לא "לא מומלץ" אלא אסור להגיד לילדים! וכשאני אומרת "אספתי" , אני מתכוונת לאותם דברים שבאמת שמעתי פה ושם מפיהם של הורים רבים:

 

  1. כשתגדל, תבין. על פניו, לא נראית שום בעיה בצמד הזה. אבל אם נחשוב על זה עוד קצת, נגלה שהבנה היא לא רק היכולת של גדולים. ילדים גם יכולים להבין דברים! אולי הבנת הסוגיה הספציפית הזו היא לא לגילו כרגע, אבל תמיד אפשר לפשט את ההסבר או פשוט להגיד "זה קצת מורכב, אנסה להסביר לך…". תהיו יצירתיים! תמציאו הסבר קצר וילדותי יותר, ותקחו תמיד כאופציה גם את האפשרות פשוט לא לעלות לידם סוגיות שיהיה לכם קשה להסביר. הם רוצים לדעת דברים, אל תקטלו את הרצון שלהם לדעת ולהבין.
  2. אם לא תסיים את האוכל, אתקשר למשטרה/ אקרא לשוטר. מה הקשר? האם זה משפט הגיוני? אמיתי? ראיתם פעם שוטר עוצר ילד שלא סיים את האוכל שלו? אז אין לאיים בזה. אגב, שוטר זה מקצוע. שוטר אינו דמות מפלצתית מפחידה, שוטרים יכולים להיות מאוד נחמדים ואם כבר בנושא המשטרה עסקינן, אז תעבירו מסר אמיתי: שוטרים עוצרים אנשים שלא מצייתים לחוקים, גונבים, נוסעים מהר מאוד וכו'.
  3. תן לי, אני אעשה את זה מהר. ברור שאתם יותר זריזים מהם, אבל למה להשוויץ בזה? תנו להם לנסות, איטי הוא לא בהכרח לא נכון. תאפשרו את ההתנסות הזו בזמן מתאים ונוח, לא כשאתם ממהרים ותשבחו אותם. ואם ממש בא לכם לעשות את זה מהר יותר במקום הילד, אפשר להגיד "אני אעשה את זה הפעם, אבל אני מבטיח לאפשר לך לנסות בפעם הבאה".
  4. אחת…שתיים…שלוש…מכירים? מי העביר יום שלם בחייו ולא ספר אפילו פעם אחת, הרימו יד! אין כאלה. כולנו חושבים שאם נספור עד שלוש, הם יעשו דברים מהר יותר. אבל מה קורה בעצם? הם מפסיקים לעשות דברים אם אנחנו לא סופרים! זה הופך להתניה. למה לנו? במקום זה אפשר פשוט לבקש מהילד להזדרז, לומר "אני סומכת עליך שתעשה את זה מהר ככל שאתה יכול…", "בוא נראה אותך מסיים את זה מהר?!" ה-אחת, שתיים, שלוש הזה הופך להיות איום חסר משמעות כי מה קורה בסוף? אחרי השלוש, אני מתכוונת, מה קורה? בדרך כלל, כלום. חוץ מזה כשהספירה ממשיכה ל- ארבע, חמש, שש…שוב, תהיו יצירתיים.
  5. איזה חג מתקרב אלינו? שבו…… עות! מה את רוצה ללבוש בחג? שמלה לב- נה…מכירים את זה שהילד צריך להשלים את כל ההברות האחרונות של המילים? סליחה על השאלה הבוטה, אבל מה, הם מוגבלים??? למה כל היום אנחנו מדברים איתם בחצאי מילים? אם כבר אנחנו רוצים לעודד אותם לדבר וללמד שפה רהוטה, אז בואו נדבר מילים שלמות. דמיינו את עצמם מדברים ככה במקום העבודה שלכם… משעשע, נכון?
  6. תראה את אחיך. ההשוואה הזו לא רלוונטית. אתם רוצים שהוא יראה את אחיו? תחמיאו לאחיו והוא כבר יבין מה המסר. בהשוואה, אנחנו תמיד מעלים את האחד ומורידים את השני, זה בטוח לא יתרום ליחסים טובים בין האחים.
  7. אני מתה עליך, שרופה עליך, חולה עליך! לכל המילים האלה יש קונוטציה שלילית. אינן קשורות לאהבה. אז במקום להתכוון ל-"אני אוהבת אותך", פשוט תגידו "אני אוהבת אותך". נשמע לי גם יותר יפה מבחינת העברית.
  8. אני אגיד לך מה לעשות. הרבה פעמים אנחנו לא מאפשרים להם לחשוב על פתרון אלא נותנים את הפתרון, אומרים מה נכון יהיה לעשות. "אז תלך לגננת ותתלונן", "אז תרביץ בחזרה וזהו". תחשבו כמה זה מקטין את יכולתם לחשוב בכוחות עצמם וכמה זה מייצר תלות. במקום זה, אני מציעה לתת לילד כמה אפשרויות: "בוא נראה מה ניתן לעשות במצב שמציקים לך בגן… אולי ללכת לגננת ולשתף אותה? אולי להתרחק מהחבר ולשחק עם מישהו אחר? אולי לבקש מהחבר להפסיק?…… אולי…..". הילד יבחר מה מתאים לו בסיטואציה מסוימת. כך ירגיש הרבה יותר עצמאי ומסוגל.
  9. אין מפלצות באמת, שטויות. מי קבע שאין אותן? בעולם שלו הן קיימות! תדברו איתו על המראה שלהן, מה מפחיד אותו במפלצות, אולי יש משהו שמצחיק אותו? האם היה רוצה להתחבר אליהן? דמיינו ביחד סיפור על מפלצות מגניבות שהייתם רוצים לארח בביתכם. אל תפסלו את החששות שלו! זה מהעולם האמיתי שלו!
  10. מי ביקש ממך לעזור? הם לא צריכים שיבקשו מהם לעזור, הם רק מחכים להזדמנות להועיל ולתרום. אז מה שלפעמים זה יוצא להם עקום, אבל הם מנסים. חוסר הניסיון והרצון לעזור נובע אך ורק מהתגובה הלא ראויה והלא מכבדת של ההורה. תנו להם לתרום, הם זקוקים לזה.                                                                                                                                                                                                                                                        

***פתאום, תוך כדי הכתיבה, אני מגלה שיכולתי להמשיך עוד ועוד. אבל הבטחתי רק 10 דברים! בכל מקרה ולסיכום: זה לא כל כך קשה להיות הורה מכבד! אז שיהיה בהצלחה לכולנו!

                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                  

2 תגובות

לחץ כאן להוספת תגובה

אודות המחבר

ריטה רושל

ריטה רושל, נשואה ואמא ל-3 ילדים, כל יום בחיי לומדת ונהנית בזכותם. גננת במקצועי, מה שאומר שאני אמא שנייה לעוד 24 אוצרות שגם מהם אני לומדת כל כך הרבה. בשעות הפנאי הנדירות שלי, אני משקיעה בכתיבה על המסע האישי שלי כאמא, גננת ומנחת הורים בגישת אדלר.
roshalrita@gmail.com

שינוי גודל גופנים
ניגודיות